מבוא
פארק השלום נהר הירדן - צעד ראשון לכיוון שיקום נהר הירדן, שאושר על ידי ראשי הערים והקהילות משני צידי הנהר

פארק השלום נהר הירדן מציע לשלב בין שני אזורים סמוכים; אל בקורה / נהריים, שם נוצר ברבות השנים אי קטן ("אי השלום")  בצומת של נהרות הירמוך והירדן, ואתר ג'אסר אל מג'אמה / גשר אשר נודע כאתר ההיסטורי של נקודת מעבר לחציית עמק נהר הירדן. 

חלק משטח מוצע זה כבר נהנה ממעמד משטר מיוחד, כפי שנקבע בסעיף I (ב) לאמנת שלום בין ישראל וירדן.

אל בקורה / נהריים: בשנת 1927, הגיע פנחס רוטנברג, עולה מברה"מ ומייסד של חברת החשמל לפלסטין (PEC) , להסכם ייחודי עם מלך ירדן, עבדאללה הראשון, לבניית תחנת כוח הידרואלקטרית, בחלקו הצפוני של הפארק אזור אל בקורה / נהריים. לטובת כך, נבנו תעלות וסכרים, שרתמו את הזרימה של שני הנהרות להפקת חשמל. תהליך זה של תעלות וסכרים יצר ברבות השנים אי קטן מעשה ידי אדם. ב - 1932 תחנת הכוח ההידרואלקטרית החלה לספק חשמל משני צידי הנהר והמשיכה לעשות כן עד שהפסיקה את פעילותה כתוצאה ממעשי האיבה הערביות הישראליות בשנת 1948. בשנת 1994, במסגרת הסכם השלום בין ירדן וישראל, נקבע כי האי יוחזר לירדן אך יוחכר לקיבוצים הישראלים בסביבה לטובת חקלאות ותיירות. כיום כתוצאה ממעמדו המיוחד של האזור, מתקיימים סיורים מהכניסה הישראלית בנהריים, שבה אפשר לעבור לאי, לראות את הנהר ולראות את השרידים של תחנת הכוח. הכניסה לאי מתבצעת בתיאום עם יחידות הצבא משני הצדדים, מה שמאפשר לעשרות אלפי מבקרים בשנה להיכנס לאי ללא צורך בוויזה. . זוהי דוגמה מצוינת של פארק חוצה גבולות שהעיריות מציעות להאריך בעוד 2-3 קילומטרים במורד הנהר המתפתל עד לאתר ג'אסר אל מג'אמה / גשר.

אתר ג'אסר אל מג'אמה / גשר משמש כדוגמא חזותית של נקודת המעבר ההיסטורית של העמק והנו בעל חשיבות תרבותית שווה לשתי המדינות. גשר רומי, אשר נבנה לפני למעלה מ-2000 שנה, הוקם על ידי שליטים רומאים ומחבר בין הערים של אותה תקופה; בית שאן (כיום בישראל), פלה ואום קייס (כיום בירדן). בחפירות שהתבצעו באתר התגלה חאן ישן (אכסניה) מן התקופה הממלוקית במאה ה-14 ששימש סוחרים ונוסעים אשר עברו במקום בדרכם ממזרח וממערב לנהר, למנוחה ולהאכלת בעלי החיים שלהם. בתקופת האימפריה העות'מאנית נבנה במקום גשר רכבת, שחיבר את נמלי הים התיכון של חיפה עם דמשק. בשנת 1920 הוסיף המנדט הבריטי גשר נוסף, גשר לכלי רכב שקישר את האזור עם טבריה שעל גדות הכנרת ודמשק שבסוריה.

תוכניות לפארק השלום כוללות הצפה מחדש של האגם היבש ויצירת שמורת ציפורים. האגם ישמש משיכה ליותר מ 500 מיליון ציפורים נודדות החוצות את עמק הירדן פעמיים בשנה. ענף תיירות הציפורים הינו בעל פוטנציאל פיתוח גדול ועלול להביא נתח של כ-60 מיליון תיירים מאירופה וצפון אמריקה לאזור. בנוסף לתיירות צפרות, מבקרים פוטנציאלים יוכלו להתחיל את הביקור בתחנת הכח הישנה אשר תוסב למרכז מבקרים, לטייל בשבילי האופניים ושבילי הטיול לאורכו של הנהר ולסיים את הביקור בלינה באכסניות אקולוגיות שיוסבו מבתי עובדי תחנת הכח שננטשו עם סגירתו של המפעל ב-1948. הפוטנציאל לפתח את האזור לתיירות אקולוגית הוא יוצא מן הכלל בשל יופיו הטבעי של האזור. שבילים בטבע יכולים להיות מפותחים בצד הנהר ולאפשר למטיילים, לרוכבי אופניים ולצפרים לחקור את נתיב 3 ק"מ של העמק מהאי עד למתחם ג'אסר אל מג'אמה / גשר. מוצע כי הפארק יפותח בשלבים; שלב 1 של הפרק יהיה כולו בירדן.

יצירת אזור מוגן משני צידי הנהר תספק הזדמנויות רבות יותר להגנה על המאזן האקולוגי במקום, יצירת הנהלה משותפת לישראל וירדן, תוכניות מחקר משותפות, חינוך ושיתוף פעולה תיירותי המבוסס על הטבע במקום. למרות שאזור גבול הוא צורך, גם ירדן וישראל כבר יצרו את התקדים של פתיחת גדר הגבול לתיירות מודרכת ומבוקרת במספר מקומות.

פיתוח הפארק יתבצע בשלבים:
בהערכה גסה, שלב II, I ו-III יראו פיתוח נפרד של הצד הירדני והישראלי באופן מקביל, (אי בקורה, הצפה מחודשת של האגם, גשר הישנה, פיתוח האכסניות האקולוגיות ותחנת כוח למרכז מבקרים), כי יהיה לבסוף, בשלב IV, לשלב את כל התחומים יחד לפארק חוצה גבולות.

בשנת 2007, ראשי המועצות האיזוריות עמק הירדן (ישראל), עמק המעיינות (ישראל) ומועז בן ג'בל (ירדן) חתמו על מזכר הבנות כדי ליצור פארק שלום שיחזיר כבוד למקום, לעמק ולנהר, וייצור הזדמנויות חדשות לאוכלוסייה המקומית.

לחץ כאן לקבלת עלון על פארק  כשלום נהר הירדן, ומפה של החזון.

הקלק כאן למצגת על מאמציה של FOEME בנוגע לפארק השלום המוצע.

http://foeme.org/uploads/../uploads/projects_pic123.jpg
http://foeme.org/uploads/../uploads/projects_pic123_1.jpg