מבוא
פרויקט קהילתי לקידום שתופי פעולה חוצי גבולות בהגנה על מקורות מים משותפים ולחיזוק יחסי שכנות טובה ושלום.

פרויקט "מים ושכנות טובה" , אשר נוסד ע''י "אקופיס" / ידידי כדור הארץ המזה''ת בשנת 2001 מתקיים בקרב קהילות ישראליות, פלשתיניות וירדניות שכנות החולקות בינהן משאבי מים חוצי גבולות, הסובלים מפגיעה, הדלדלות או זיהום. מתודולוגיית, מתבסס הפרויקט על התלות במקורות מים משותפים כבסיס ליצירת דיאלוג תוך זיהוי קשיי וצרכי הקהילות משני עברי הגבול ושת"פ בקידום פתרונות. במהלך השנים הוביל הפרויקט ליצירת מפגש, הכרות, החלפת מידע ובניית יחסי אמון בין נציגי הקהילות , ראשי ערים, תושבים ובני נוער. אלו הובילו לפריצות דרך רבות ולשתוף פעולה במתן פתרונות לאתגרים משותפים גם בעיתות סכסוך.

בתחילתו (2001) נבחרו אחד עשרה קהילות שכנות: ישראליות, פלשתיניות וירדניות לקחת חלק בפרויקט "מים ושכנות טובה". ב2005 התרחב הפרויקט לשבע עשרה קהילות ואילו כיום, הוא מתקים בעשרים ושמונה קהילות הישובות לאורך משאבי המים האיזוריים : ים המלח, נהר הירדן, אקוות ההר ונחלים חוצי גבולות. יחד עם צוות הפרויקט במשרדי הארגון הראשיים בעמאן, תל-אביב ובית לחם, פועלים בשטח רכזי קהילות אשר הינם תושבי קהילות "מים ושכנות טובה". רכזי הקהילות מקדמים את פעילות הפרויקט עם תושבים ובעלי עינין בקרב הקהילות (חקלאים, תיירנים וכדומה), בני נוער וצותי חינוך ועם נציגי השלטון המקומי. בעוד ופרויקט "מים ושכנות טובה" פועל ברמה הקהילתית (grassroots) להובלת שינוי "מלמטה למעלה" , הוא יוצר סינרגיה עם פרויקטים אחרים של "ידידי כדוה"א המזה"ת" המתמקדים באדווקציה מסורתית המכוונת לשינוי מדיניות ושואפת לניהול משק מים איזורי בר-קיימה.

פעילות בקרב נוער:

רכזי קהילות "מים ושכנות טובה" עובדים מידי שנה עם קבוצות חדשות של בני נוער- "נאמני מים", אשר עוברים הכשרה שנתית בה הם מעמיקים את הכרותם עם והבנתם את מציאות המים בקהילתם וכן את מציאות המים, בקרב הקהילה השכנה מעבר לגבול. במסגרת סיורים, סדנאות ומפגשים עם בני נוער שכנים הם מתודעים אל השונה והדומה באתגרים סביבתיים עמם מתמודדים בני נוער שכנים ומיטיבים להבין את הצורך בשיתוף פעולה בפתרון בעיות באגן ניקוז חוצה גבולות. מכאן מועצמים "נאמני המים" להיות סוכני שינוי בקרב קהילותיהם.

אוגדן הפעילויות למורה "מים ושכנות טובה" והספר "מים" נכתבו בעברית וערבית ומהווים כלי עזר מנחה למחנכים ומחנכות אשר רוצים ללמד את הנושא בחינוך הפורמלי והבלתי פורמאלי. קישורים לחומרים החינוכיים נמצאים בעמוד "חינוך סביבתי" באתר.בנוסף, ידידי כדה"א מזה"ת עורכים סיורים והשתלמויות למורים ומורות כדי להכשיר על תכנים ומתודולוגיות של "מים ושכנות טובה".

בין השנים 2005-2013 הוכשרו 6,700 "נאמני מים" בקהילות הפרויקט.

- התקימו עשרות מפגשים וסדנאות אקולוגיות המפגישות "נאמני מים" מקהילות ישראליות, פלשתיניות וירדניות .

- יחד עם מורים, הורים ומדריכי נוער נבנו יותר מ-100 מתקנים אקולוגים, גינות חסכוניות ויוזמות ירוקות ברמת הקהילה ובמבנים ציבוריים כמו בתי ספר ומתנ"סים.

- הושקו עשרות קמפיינים להעלאת המודעות הקהילתית לבעיות הסביבתיות ולפתרונות הרצויים.

- בני הנוער היו מעורבים בהקמת מרכז לחינוך סביבתי, הראשון מסוגו ברשות הפלשתינית, בעוג'ה ,בפיתוח ה"אקו-פארק" בשיח' חוסיין (ירדן) ובפעילות סביבתית במרכז הירוק בעין גדי (ישראל).

כפי שמעיד מחקר חיצוני שנערך ע"י מכללת לוינסקי, מלבד חיזוק הערכים הסביבתיים, במהלך הכשרתם השתנו גם עמדותיהם של "נאמני המים" בעד שת"פ חוצה גבולות, גבר רצונם להכיר את בני הנוער השכנים והתחזקה אמונתם ביכולת לפתור בעיות תוך דיאלוג ושת"פ.


פעילות בקרב נציגי קהילות:

רכזי הקהילות מרכזים פורומים של תושבים בעלי עינין, בכל קהילה, אשר יחדיו לקחו חלק בסדנאות, כנסים, סיורי שטח ומפגש עם חברי הקהילה השכנה על מנת לזהות ולאפיין את האתגרים המרכזיים הנוגעים למשאבי המים, חוצי הגבולות באיזורם ולסיע בעיצוב ובקידום פרויקטים נחוצים. תושבים אלו מהוים קבוצת לחץ על העיריות והמועצות המקומיות וכן לקחו חלק במפגש עם מעצבי מדיניות ברמה הארצית ועם תורמים.

לאחר שזכה באמון התושבים, התמקד הפרויקט בעבודה עם ראשי הערים והמועצות תוך עידודם לעבוד בצותא עם מקביליהם מעברו האחר של הגבול, לקידום פתרונות לבעיות משותפות הנוגעות למים ולשפכים.

בין השנים 2005-2013 השתתפו נציגי קהילות וראשי הערים בכנסים איזוריים שנתיים שנתנו במה חשובה לחילופי רעיונות וידע.

- פגישות נערכו עם ראשי ערים, יזמים ומשקיעים פוטנציאליים בשלב זה של הפרויקט.

- פעילויות אלו הביאו למינוף של 450$ מיליון דולר, אשר הושקעו בפרויקטים של מים, שפכים, תירות אקולוגית וסביבה בקהילות "מים ושכנות טובה" .

בין השנים 2008-2009 פיתח הארגון יחד עם שותפיו בקהילות, פורמט יחודי של סיורי "שבילי שכנים" ב17 קהילות הפרויקט.סיורי "שבילי השכנים" מעבירים באופן חויתי אינפורמציה לקהלים רחבים בנוגע למציאות המים המורכבת בקהילות השוכנות בסמוך למשאבי מים חוצי גבולות. במהלך השנים הופקו והופצו עלוני "שבילי שכנים" בכמה שפות וכן מוקמו שלטי הסבר והנחיה בחלק מתחנות השבילים.

במהלך השנים 2008-2013 הודרכו כ-1,000 סיורי "שבילי שכנים" בהם לקחו חלק יותר מ-27,000 משתתפים.  הסיורים הועברו גם לנציגי חברות תיירות ומדריכי טיולים המשלבים אותם בסיורים אותם הם עורכים באזור.

בין היוזמות אשר קודמו במסגרת הפרויקט:

- ועדת המים המשותפת (הישראלית/פלשתינית) אימצה את תזכיר ההבנות שנחתם בין ראשי ערים של הקהילות השכנות באקה אל גרביה (ישראל) ובאקה אל שרקיה (הרשות הפלשתינית), במסגרת הפרויקט ואישרה בכך את הנחת רשת הביוב בבאקה שרקיה וחיבורה למט"ש באקה גרבייה. בסיוע UNDP וJICA הונחה לראשונה רשת ביוב לבאקה שרקיה וחיבורה למט"ש באקה גרביה, אשר נחנך ב2010, מקודם בימים אלו. כתוצאה מפרויקט זה יוסר מקור זיהום מרכזי לנחל חדרה. שתי הקהילות השכנות באקה שרקיה ובאקה גרביה מקדמות כיום את שיקום קטע נחל חדרה העובר בסמוך לתחומן. במקביל פועל הארגון לקידום חיבורם של כפרים נוספים במעלה הנחל, למט"ש.

- קמפיין סביבתי למניעת בניית גדר ההפרדה בואדי פוקין בשיתוף נציגי צור הדסה (ישראל) וואדי פוקין (הרשות הפלשתינית) מנע אומנם את הקמת הגדר. לאחרונה הצליח הארגון לשכפל הצלחה זו במניעת הקמת גדר ההפרדה בתואי שהוצע ע"י הצבא בכפר בתיר (הרשות הפלשתינית). בשני המקרים לתואי המוצע ע"י הצבא היו השלכות הרסניות על ערכי "מורשת נוף התרבות" : הוא נוף החקלאות העתיקה והטרסות, המאפינים את האיזור. הקמפיינים כללו עצומות תושבים (ישראלים) פניה לשר הבטחון , עתירה לבג"ץ, מדיה ועוד.

- מרבית קהילות "מים ושכנות טובה" ממוקמות בעמק נהר הירדן ובבקעת ים המלח. בהמשך לעריכת מחקרים ופרסום דוחות בנוגע למצבו של נהר הירדן הדרומי ואגן ים המלח ולקיום מפגשים של בעלי עניין, הוקמה רשת חוצת גבולות של ראשי ערים מאיזור עמק הירדן ובקעת ים המלח. הרשת הוקמה על מנת לזהות, את האתגרים האופינים לקהילות החיות באיזורים אלו ולתת ביטוי –לחששות וסיכונים משותפים הנובעים ממצבן האקוטי של נהר הירדן הדרומי וים המלח, כתוצאה מניהול איזורי כושל. יחדיו השתתפו ראשי הערים ברשת באירועי מדיה שונים וכן בגיוס תמיכה רחבה לשיקום הנחל בארצם ובחו"ל.

מאמץ משותף זה, אשר כוון לקידום השקעות בתשתיות לטיהור המזהמים המופנים לנחל ולהכנת תוכנית לשיקום הנהר, מניב אומנם תוצאות. מט"ש חדש נחנך ב2010 בבית שאן ומט"ש ביתניה (מוא"ז עמק הירדן) נמצא בבניה. בצד הירדני נבנה מט"ש במימון USAID בשונה שבעמק הירדן. בנוסף, בימים אלו מקדמת ישראל לראשונה תוכנית לשיקום הירדן הדרומי הכוללת , לראשונה, השבת מים לנחל.

- מוא"ז עמק הירדן ובית שאן (ישראל) / מועז בן ג'אבל (ירדן) חתמו ב2007 על מזכר הבנות להקמת פארק השלום נהר הירדן. המיזם המשותף נועד ליצר פיתוח תירותי בר קימא שיביא לתועלות כלכליות עבור הקהילות המקומיות ולשיקום סביבתי של קטע הנחל. בימים אלו, מתקדם פיתוח הפארק במקביל -באתרים שבמתחם הירדני (תחנת הרכבת) ובמתחם הישראל (אתר נהריים). הפרויקט זכה לתמיכת משרד התירות ולתמיכת המשרד לשת"פ איזורי.

- מוא"ז אשכול (ישראל) וקהילת יאטה (הרשות הפלשתינית) שותפות במאמצים לקידום הטיפול בשפכים הביתיים והתעשיתיים המזהמים את נחל חברון/באר-שבע/אשכול.. בימים אלו גויס מלא המימון להקמת מט"ש עבור העיר חברון (47 מיליון $), בהובלת הבנק העולמי וכן מתקיים פרויקט להסדרת השפכים של איזור תעשיית חברון.

- מוא"ז תמר (ישראל) וקהילת ע'ור הדרומית (ירדן) מקדמות שתוף פעולה בהקמת מו"פ חקלאי כדי למצוא פתרון לבעיית הזבובים אשר מטרידה את האזור מחד ולקדם פרקטיקות מיטביות במשקים הירדנים מאידך. בנוסף, במסגרת הפרויקט זוהה הצורך בפתיחת מעבר גבול נוסף בדרום ים המלח. תוכנית זו קודמה בנתיים בדרגים מדיניים ותצא אל הפועל עם קבלת תמיכה ירדנית במיזם.

- שיתוף פעולה לקידום פתרונות תברואה באזור מערב בית לחם בהשתתפות צור הדסה (ישראל) וחמשת הכפרים במערב בית לחם: נחלין, חוסאן, בתיר, ואלג'ה וואדי פוקין (הרשות הפלשתינית). הבנק העולמי נעתר ליוזמה אשר עלתה במסגרת הפרויקט ותרם לחידוש מערכת המים של חמשת הכפרים במערב בית לחם ולהכנת בדיקת חלופות לפתרונות ביוב, כאשר הקמת מט"ש חצי-איזורי עבור הכפרים הפלשתינים וחיבורה של צור הדסה למט"ש זה, הינה אחת החלופות הנבדקות.

- מוא"ז גלבוע (ישראל) / מחוז ג'נין (הרשות הפלשתינית) עובדות בשוף פעולה לשיקום חלקו העליון של נחל קישון, משאב המים המשותף לשתי הקהילות, ופיתוח אזור ירוק בשתי גדותיו של הנחל.

מבלי להתעלם מהקשיים ולעיתים התסכולים הכרוכים בפעילות הפרויקט כתוצאה מהארועים והלך הרוח באיזור, כמו גם האיומים הממשיים איתם נאלצו להתמודד פעילי ותומכי הפרויקט, הצליח פרויקט "מים ושכנות טובה" להשיג הצלחות משמעותיות. סוגיית המים, העניקה לנו את ההזדמנות לפנות אל לבם ודעתם של אנשים בקהילות בהן הפרויקט פעיל, ובתהליך זה לקדם את האפשרויות לשלום בר-קימא באזורינו, הסובל עדיין מקונפליקט.

הצלחת הפרויקט זכתה בהכרה משמעותית והוא הוצג בפגישות ובסמינרים שהתקיימו בפרלמנט האירופי, בקונגרס האמריקני, במפגשים של סוכניות סיוע, וובפאנל האו"ם בניו-יורק, בשם "תפקיד ארגוני החברה הארחית בקידום השלום במזרח התיכון".

כמו כן, זכה הפרוייקט בפרסים רבים ובהכרה בינלאומית:

1. פרס הגלובוס הירוק 2010 הישראלי לפרויקט "מים ושכנות טובה", כפרויקט החינוך הסביבתי הטוב ביותר של השנה.

2. פרס 2010 Euro-Med לדיאלוג בין תרבויות, פרס שנתי, בחסות קרן אנה לינד אירו מד.

3. פרס אריסטוטל אונאסיס להגנת הסביבה עבור "תרומתם היוצאת דופן להגנה ושיפור איכות הסביבה".

4. נבחר כאחד מ- 10 פרויקטים חינוכיים , להיות מוצג בכנס הראשון של " סכנין-אורנים לחינוך לסובלנות ודו-קיום".

5. בהמשך לסימפוזיון שקים הארגון ביריחו, והוקדש לנושא שיקומו של נהר הירדן כמנוע לפיתוח הכלכלה הפלשתינית, קיבל הארגון מכתב תמיכה משר המים הפלשתיני, מר שדאד אטילי, המחזק את מאמצי הארגון לשיקום נהר הירדן ואת פועלו לקראת חלוקת מים שוויונית יותר בין ישראל לרשות הפלשתינית.

6. נציגי הארגון הוזמנו לשאת את הנאום המרכזי ב"שבוע המים העולמי" בשטוקהולם, שבדיה.
7. נציגי הארגון הוזמנו להשתתף ולהציג בישיבות ועידת המים באיסטנבול, מפגש חשוב נוסף של מומחי מים מהעולם.

8. מודל פרויקט "מים ושכנות טובה" נלמד ע"י ארגונים אחרים באזורי סכסוך ובמדינות המתמודדות עם משאבי סביבה חוצי גבולות (הודו/פקיסטן/קוסובו/בוסניה)

9. קבלת כיסוי תקשורתי נרחב, כולל וושינגטון פוסט, ה-BBC, PBS, גרדיאן, Participant Media (המפיקים של "אמת המטרידה" של אל גור), נשיונל ג'יאוגרפיק, מגזין TIME ובתקשורת מקומית כגון עיתון הארץ, גלובס, ה 'טיימס' בירדן, סוכנות מען ואל ג'זירה.

10. נציגי הארגון התבקשו להעניק ייעוץ לנציג הקוורטט, מר טוני בלייר, בנושא מים חוצי-גבולות תוך הצגת מקרה המבחן של קהילת עוג'ה (הרשות הפלשיתינית) להמחשת הפארים בהקצבת מים בין ישובים ישראלים ועיירות פלשתיניות.

11. פורום ה "Elders" התודע אל הפרויקט במסגרת ביקורו לאיזור. חברי ה"Elders" נפגשו עם פעילים מהקהילות השכנות צור הדסה וואדי פוקי ושמעו על מאמציהם המשותפים למניעת בניית "גדר ההפרדה".

12. הארגון השתתף בדיונים בעקבות פרסום דו''ח "הבנק העולמי" : הערכת מגבלות על פיתוח משק המים הפלשתיני, בהשתתפות נציגי הבנק העולמי, רשות המים, רשות המים הפלשתינית ואנשי אקדמיה.

13. פרס "סקול" ליזמות חברתית. ארגון ידידי כדור הארץ המזה''ת זכה להוקרה על תרומתו להפיכת אזור סכסוך - מים לבמה לשיתוף פעולה בשטח , על עידוד פתרון בעיות באמצעות יחסים בין-אישיים , קידום פיתוח אזורי ויצירת התנאים ההכרחיים לשלום ממושך.

14. פרס המגזין "טיים" ל-"גיבורי איכות הסביבה לשנת 2008", עבור קידום השלום דרך יצירת שיתוף פעולה על מקורות המים המשותפים של האזור.


בחר באלבום תמונות בשם "מים ושנות טובה" טיול משותף, וסדנת בנייה אקולוגית בבית שאן, לתמונות כלליות של הפרויקט
______________________________________________________________
בשבע השנים הראשונות , הפרויקט נתמך על ידי תכנית SMAP של האו''ם וע'י תכנית נהר וואי של הממשל האמריקני, קרן הממשל הבריטי להזדמנויות גלובליות, קרן ריצ'רד ורונדה גולדמן.

בהמשך נתמך הפרויקט ע''י התכנית לניהול סכוכים והקלתם של USAID"מהאומה האמריקנית" הסוכנות השוודית לפיתוח בינלאומי- SIDA , הדסק לקידום השלום הבלגי- שירותים ציבוריים פדרלים ליחסי חוץ, שיתוף פעולה בפיתוח ובמסחר חוץ וכן ע"י האיחוד האירופי..

פרטי המסמך נתונים באחריותה הבלעדית של "אקופיס" - EcoPeace/"ידידי כדור הארץ המזרח התיכון" ובשום מצב אינם משקפים את עמדת האיחוד האירופי.

http://foeme.org/uploads/../uploads/13641129460~^$^~Joint Israeli Palestinian Study Tour in Emek Hefer.JPG
http://foeme.org/uploads/../uploads/14095520730~^$^~SIDA - NEW COLOR.jpg