מבוא
ידידי כדור הארץ המזה"ת בוחן ומתריע על הסכנות בתוכניות לבניית "תעלת הימים", מובל המחבר בין ים המלח לים האדום. בניית המובל מעלה סוגיות סביבתיות רבות...
ידידי כדור הארץ המזה''ת בוחן באדיקות את התוכניות המוצעת של "מובל השלום" (RDC): תעלה, מנהרה וצינור; שיחברו בין ים המלח לים האדום. בניית המובל מעלה סוגיות סביבתיות רבות. מטרת הפרויקט לשאוב כמויות גדולות של מים מהים האדום במפרץ עקבה, והעברת המים באמצעות סדרת תעלות ומנהרות במעלה רכס הרי אדום ובמורד לים המלח, הממוקם כיום 427 מטר מתחת לפני הים. ההעברה תשמש ליצירת כוח הידרואלקטרי ולהתפלת המים, כאשר מי שתייה מוזרמים לריכוזי אוכלוסיית האזור ורכז מי-הים ייפלטו לים המלח, במטרה לבלום את הצטמקותו. לאחרונה התעורר עניין חדש בפרויקט כפי שבא לידי ביטוי ע''י בכירי ממשלה ישראלים, פלשתינים וירדנים, שמקדמים את הפרויקט כיוזמה שתקבע את השלום באזור. לפרויקט עלות משוערת של 10 מיליארד דולר, והשלמתו עשויה להתמשך עוד 20 שנה, כשהוא דורש תמיכה בינלאומית, טכנית, וכלכלית רחבת-היקף. הבנק העולמי עורך מבחן כדאיות והערכה ו השפעות של הפרויקט על הסביבה בעלות של $15.5 מיליון כשמועד השלמתו בשנת 2013.
 
ידידי כדור הארץ המזה''ת נתן הערכה סוציו-אקונומית וסביבתית בלתי תלויה על תכנית העברת המים המוצעת לים האדום ולים המלח (פרויקט RDC) שמומן מכספי USAID כחלק מתכנית MERC. השותפים למחקר כוללים את המכון הגיאולוגי הישראלי, שבחן את ההשפעות הסביבתיות הפוטנציאליות על עמק הערבה וים המלח; "החברה המדענית המלכותית" (ירדן), שבחנה את ההשפעות הסביבתיות על מפרץ עקבה/אילת, ואת "ארגון המים והפיתוח הסביבתי" (ארגון ללא מטרת רווח פלשתינית) שבשיתוף עם "החברה המדעית המלכותית" בחן את ההשפעות הסוציו-אקונומיות של תכנית העברת המים המוצעת.
 

מחקר זה הציב את ידידי כדור הארץ המזה''ת במעמד כבעל-עניין יודע-דבר, המספק בסיס איתן שעליו ניתן ליצור עמדה לגבי ה- RDC ולהשיק מסע הסברתי ציבורי.

הקמת מובל מעלה סוגיות רבות, כגון:

 

1) אילו השפעות יהיו על שאיבת כמויות עצומות של מי-ים ממפרץ אילת-עקבה למערכת האקולוגית הרגישה של שונית האלמוגים במפרץ?

2) אילו שינויים יחולו על הנוף הטבעי של עמק הערבה, גם בשלב הקמת העברת המים המוצעת לאורך 177 ק''מ וגם לאחריה?

3) מה יקרה כאשר ים המלח "יתמלא" ולא יוכל יותר לקבל רכז מי ים מפעילויות ההתפלה של הפרויקט ?

4) כיצד ניתן לטפל בסכנה של היווצרות גבס וצמיחת ציאנו-בקטריות (כחוליות) ואצות הנגרמים כתוצאה מערבוב מים מהים האדום ומים המלח? האם ריחות רעילים ולא נעימים ייפלטו כתוצאה מערבוב שתי הימות, ובכך יבריחו תיירים מהאזור ?

5) האם הבקרה על השאיבה, תהליך ההתפלה וחלוקת המים תתבצע ע''י גופים פרטיים או ע''י גופים למטרות רווח? במידה וכן, אילו ערבויות קיימות לשימור האינטרס הציבורי ?

6) אילו פתרונות ניתן יהיה למצוא עבור משקעי טין וסכנות דליפה אפשרית של מים במהלך העברתם?

7) האם שינוי ההרכב הכימי של ים המלח יגרום לאבדן המאפיינים המיוחדים לו? במיוחד היתרונות הבריאותיים שמעודדים תיירות לאזור ?

8) האם ייבנו אגמים מלאכותיים ותשתיות נוספות כחלק מהפרויקט בעמק הערבה?

9) האם יתקבלו החלטות כלשהן בנוגע לפרויקט בהתייעצות עם גופים שלא למטרות רווח, קהילות מקומיות, ומומחים שלא נכללים ברשימת מקבלי השכר של הממשלות?

10) האם אפשרי שפרויקט שמעלה סוגיות סביבתיות כל כך רציניות יתקדם מבלי לבצע הערכה בלתי-תלויה לחלופות אפשריות, כגון שיקום נהר הירדן לבלימת נסיגת ים המלח, כפי שדורש הבנק העולמי בהנחיותיו לכל פרויקט תשתיתי גדול?

 
ידידי כדור הארץ המזה''ת מודאגים מאוד כי תהליך הבדיקה של הבנק העולמי לא מתייחס באופן ראוי לסוגיות הללו. הארגון הסביר את עמדתו בהרצאות שערך בהתייעצויות ציבוריות, וכמו כן באמצעות פגישות אישיות עם בכירים בבנק העולמי. ידידי כדור הארץ המזה''ת העלו מספר סוגיות בנוגע לחסרונות בתהליך המחקר עצמו של הבנק העולמי, הכוללים את הדברים הבאים:
 

א. לאחר קריאות חוזרות ונשנות לסקר החלופות לפרויקט ה-RDC לבלימת נסיגת ים המלח, כגון ניהול ביקושי המים ושיקום נהר הירדן, הבנק העולמי לבסוף הסכים בדצמבר 2007 להציע חלופות כחלק ממחקר ההיתכנות והכדאיות הכלכלית של הפרויקט והערכה של ההשפעות הסביבתיות והחברתיות. למרות זאת, עריכת "סקר החלופות" הוטל על יועצים שנבחרו ע'''י ממשלות ישראל, ירדן, והרשות הפלשתינית, ואינו עומד בפני עקרונות חוסר תלות והבנה רחבה. את המחקר הזה יש לערוך באופן בלתי-תלוי ומקיף ע''י היועצים הבינלאומיים ש"הבנק העולמי" כבר שכר עבור מבחן הכדאיות וההערכה. ידידי כדור הארץ המזה''ת רואים בכישלון הבנק מלאפשר ליועצים בינלאומיים להתבונן על הסוגיות הרחבות יותר של ניהול מים אזורי לפרויקט RDC , כהפרה של ההנחיות התפעוליות של הבנק העולמי, המערערת את אמינות של תהליך המחקר, ואינה מאפשרת להכליל מידע חיוני במחקר ההיתכנות. בנוסף, ממסמכים שהודלפו ל"ידידי כדור הארץ המזה''ת", הארגון מבין כי על סמך השיפוט מסמך ההנחיות לסקר החלופות ל-RDC, קיימות 12 חלופות אפשריות אך נתנו רק 12 חודשים לעריכת המחקר עצמו. לדעת ידידי כדור הארץ המזה''ת תקופה זו בהחלט אינה מספקת לביצוע מחקר רציני. ידידי כדור הארץ המזה''ת קוראים, להעמיד בפני רשות הציבור את כתב הנחיות לסקר החלופות.

ב. שורה של תכניות פיתוח לעמק הערבה הוגשו על ידי הצדדים בישראל ובירדן, והם מתחברים לפרויקט RDC או מרוויחים ממנו. התכניות כללו בניית אגמים מלאכותיים בעמק הערבה ומספר אזורי דיור, מסחר, תעשייה, ותיירות. תוכניות הפיתוח הללו מאוד רלוונטיות למבחן ההשפעה הסביבתי והחברתי שעורך הבנק העולמי, אך כלל לא תוכנן ללמוד את מידת השפעתן במחקר. ידידי כדור הארץ המזה''ת דרשו מהבנק העולמי לעדכן את כתב ההנחיות למבחן ההשפעה הסביבתי והחברתי שהוא עורך כדי לשלב בין ההשלכות הסביבתיות המשמעותיות של תכניות הפיתוח הללו עם המחקרים הקיימים בנושא.

ג. מידת הוודאות הגבוהה הנדרשת בתכנון הפרויקט לבנק העולמי שימסור את המלצותיו בנוגע לקישור בין שתי הים האדום לים המלח, מצריכה רמה גבוהה של שקיפות וחשיפה ציבורית. בסקירה של לוח הזמנים שנקבע עבור מבחן הכדאיות וההשפעה הסביבתית והחברתית נמצא כי הוקצו רק 12 חודשים למחקר מדעי חדש ו/או בניית מודל להשפעות האפשריות לתעלת המים המוצעת במפרץ עקבה, עמק הערבה ובים המלח עצמ. ידידי כדור הארץ המזה''ת חוששים שתקופת מחקר בת 12 חודשים אינה מספקת מבחינת זמן ומשאבים עבור ביצוע המשימה, ולכן קראה לבנק העולמי לפרסם לציבור את כל המסמכים הקשורים להחלטות ו/או הפשרות שהושגו ע''י הבנק העולמי, ולשכור את שירותי היועצים הזרים לביצוע רמת מחקר ראויה. נדרשת חשיפת היקף ופרטי מחקרים אלה מהבנק העולמי ומהיועצים הזרים, ויש צורך לשכור את שירותיהם של יועצים מקומיים לביצוע מחקרי-משנה העומדים בתנאי הבנק העולמי.

ד. בהתחשב במורכבות הפרויקט המוצע והשלכותיו האפשריות הבלתי-הפיכות, הבנק העולמי מינה לאחרונה פאנל (צוות) בלתי-תלוי של מומחים לפקח על המחקרים. אך עדיין לא ברור אילו סמכויות, אם בכלל, יקבל צוות המומחים כדי שיוכל להתייחס לליקויים בתהליך המחקר ולהעמיד במבחן את תוצאותיו. ידידי כדור הארץ המזה''ת קורא לבנק העולמי לפרסם את כתב ההנחיות לצוות הנ"ל; וקורא לפאנל המומחים הבנ"ל השיפוט לבחון את התאמת כתב ההנחיות למחקר ההיתכנות והכדאיות של ה-RDC , ולהערכת ההשפעות הסביבתית והחברתית של הפרויקט.

מלבד חששות מתהליכי המחקר של הבנק העולמי, מהתפתחויות אחרונות עולה כי ממשלות ישראל וירדן מתמקדות בקידום יישום פרויקטים מסוג RDC, מבלי להמתין אפילו לתוצאות מבחן הכדאיות והערכת ההשפעות החברתיות והסביבתיות של הפרויקט. ירדן יזמה ההכנות עבור מה שהיא מכנה "פרויקט הים האדום הירדני", שהוא העתק של "פרויקט - העברת מי הים האדום לים המלח " שעומד כעת חקר בבחינת הבנק העולמי, רק בקנה מידה קטן יותר וכשלב ראשוני. בו בעת, נציגי ממשלת ישראל הכריזו באופן פומבי על תכניותיהם לעריכת "פרויקט ניסויי" הדומה ביסודו לפרויקט המוצע ע''י ירדן. שני הפרויקטים המתחרים הללו, במקום לחזק את השלום הפכו למקור חיכוך בין הממשלות המעורבות.

תכניות אלו שמות ללעג את תהליך המחקר של הבנק העולמי, ביצירת עובדות בשטח לפני שניתן להבין את השפעות הפרויקט המוצע והעיצוב האופטימאלי של כל סוגי העברת המים. צוות הבנק העולמי הגיב בתגובה שהפרויקטים הללו שונים מהפרויקט ה- RDC ולמרות זאת, הממשלה הירדנית פרסמה בקשה לעורר עניין אצל יזמים לבניית פרויקט "הירדן, הים האדום", המציג באופן מפורש את מטרת המיזם לשאיבת מים מהים האדום, להתפלתם למים ראויים לשתייה ולפליטת רכז מי ההים (פלט ההתפלה) לים המלח. הבנק העולמי אינו יכול עוד להחזיק בעמדתו כי הפרויקטים הנדונים בישראל ובירדן שונים באופן מהותי מפרויקט ה-RDC.

ידידי כדור הארץ המזה''ת קורא לבנק העולמי להודיע באופן גלוי שבמידה וממשלות ירדן וישראל לא יעצרו את הפרויקטים שמקדימים את תוצאות מבחן הכדאיות והערכת ההשפעות, הבנק העולמי יבטל את המחקר. התחלת פיתוח הים האדום - העברת מי ים המלח לפני השלמת המחקר על ההשפעות הסביבתיות והחברתיות הקשות שפעולה זו תגרור עימה, לא רק שיהפכו את מחקר הבנק העולמי ללא שימושי, אך קרוב לוודאי שיגרמו לנזק סביבתית לא יתואר. פעולה שכזאת אינה אחראית, והיא שוות ערך לסטירת לחי ל"בנק העולמי" והקהילה הבינלאומית שהקצו משאבים לחקר הכדאיות וההשפעות של העברות מים סוף לים המלח.

 
 ---------------
 
ראה החלטת הסנאט בהתייחסות לפרויקט תעלת הימים ונהר הירדן.
פרסום לתקשורת
החלטה

http://foeme.org/uploads/../uploads/13241479020~^$^~P5070106.JPG
http://foeme.org/uploads/../uploads/projects_pic51_1.jpg