מפת דרכים חדשה לשלום במזרח התיכון
מפת דרכים חדשה לשלום: להתחיל עם נושא המים
מפת דרכים חדשה לשלום במזרח התיכון:
התחילו עם מים
 
נייר עמדה מאת:
השגריר עודד ערן, המכון ללימודי בטחון לאומי
עו"ד גדעון ברומברג, ידידי כדור הארץ – המזרח התיכון (FoEME)
 
הקדמה ורציונל
 
מאז ראשית תהליך אוסלו בשנת 1993, כל הניסיונות בתהליך השלום נחזו על בסיס האמונה שפתרון מקיף עבור שלוש הסוגיות הטעונות ביותר – ירושלים, גבולות ופליטים – הוא אפשרי. לרוע המזל, ניסיונות חוזרים ונשנים שביקשו פתרון בו-זמני של כל הסוגיות (כלומר, "לא מסכימים על שום דבר עד שמסכימים על הכול") כשלו.
 
בהתבסס על סדרה של דיונים מעמיקים וסימולציה שנערכו בשיתוף פעולה עם המכון ללימודי ביטחון לאומי (INSS) ועם הסניף התל אביבי של ידידי כדור הארץ – המזרח התיכון (FoEME), אנו מאמינים שהסיכוי הטוב ביותר להחיות את תהליך השלום הוא באמצעות התמודדות עם סוגיות "קלות יותר", ובפרט עם סוגית המים.
 
כאשר מביאים בחשבון את הצורך הדחוף של הפלסטינים ביותר מים זמינים, אספקת המים החדשה של ישראל הודות להתפלת מים בקנה מידה נרחב, וצורך משותף להתמודד עם מי שופכין לא מטופלים, התחלה מחדש של המשא ומתן בנושא מים כעדיפות ראשונה היא צעד הגיוני מבחינה כלכלית, אקולוגית והכי חשוב, מבחינה פוליטית. הסכם לגבי מים ישפר משמעותית את תנאי המחייה כיום של שני העמים. עבור הפלסטינים, הוא יגביר את זמינות המים המתוקים בכל בית; עבור הישראלים, הוא יסיר מזהמים מנהרות ונחלים הזורמים בערים המרכזיות שלהם. ההסכם שייכרת יהיה הסכם סופי לגבי מים ולא עוד הליך זמני. הגעה להסכם במצב סופי כאן תסייע לבנות את האמון הנדרש כדי להחזיר את התהליך הפוליטי בין ישראל לבין הפלסטינים למסלולו, וייתן תקווה לשני העמים, שפתרון דיפלומטי לסכסוך ביניהם אפשרי.
 
אנו מאמינים שהממשלה הישראלית הבאה, ללא קשר להרכב הקואליציה הבאה, תהיה מוכנה להגיע לפתרונות רווחיים, במיוחד כאלו שימנעו בינתיים מפינוי התנחלויות או חלוקת השלטון בירושלים. טיפול בסוגיות כגון מים ותברואה קודם כל, מתאים להנחת יסוד זו. פתרון סוגיות המים מספק מצב של ניצחון – ניצחון הנדרש בדחיפות ומקדם את פתרון שתי המדינות על ידי הגעה להסכם סופי לגבי אחת מהסוגיות של המצב הסופי. הסכם מים אף מספק הזדמנות למסגר כבר בשלב זה הסכמים עתידיים הנוגעים לגבולות במסגרת המצריכה הכרה ישראלית בזכויות המים של הפלסטינים לגבי נהר הירדן. באמצעות נהר הירדן, ניתן עוד למנף את סוגית המים כדי לכלול את הממלכה הירדנית בתהליך, יתרון פוליטי עבור כל המעורבים והזדמנות לגעת בסוגיות גבול המים של האזור, כולל שיקום נהר הירדן וים המלח.
 
המנגנון והתהליך המוצעים
 
כדי להתקדם בגישה זו אנו מציעים את הדברים הבאים:
 
1. צעדי רצון טוב לגבי אספקה ותברואה של מים
 
התחייבות של ממשלה ישראלית לספק מידית 30 מיליון מטרים מעוקבים של מים לרשות המים הפלסטינית (PWA) ללא עלות נוספת לרשות הפלסטינית, עם עדיפות אספקה לאזורים הנזקקים ביותר, במיוחד העיירות והערים הדרומיות ביותר של הגדה המערבית.
 
הערים הדרומיות של הגדה המערבית, בית לחם, חברון ויטא יכולות להיות הנהנות המידיות מצעד זה, שאידיאלית ייושם בקיץ הקרוב. מחווה שכזו תסייע לחזק את התמיכה הציבורית הפלסטינית ברשות הפלסטינית, בכך שתדגים בצורה משכנעת שניתן להגיע לוויתורים ישראלים מוחשיים בשולחן המשא ומתן ולא רק (כפי שטוען החמאס) עם קנה אקדח. הגדלת אספקת המים לעיירות וערים פלסטיניות אחרות, כולל ברצועת עזה, מהקצאה זו תתואם עם רשות המים הפלסטינית (PWA).
 
במקביל הרשות הפלסטינית תכריז שהמפעל לטיפול בשפכים בהובלת הבנק העולמי, המתוכנן כיום עבור העיר חברון יורחב כדי לכלול טיפול בכל השפכים הביתיים והתעשייתיים הפלסטיניים, שכיום עוברים לישראל באמצעות נחל חברון. הרשות הפלסטית זקוקה לתרומה של 30 מיליון דולר נוספים לערך מהמדינות התורמות. אמצעי זה ישיג תמיכה נרחבת בישראל, במיוחד בעיר באר שבע, "בירת הנגב" של ישראל, היכן שכיום הביוב זורם ללא טיפול.
 
2. פתיחת המשא ומתן לגבי הסכם סופי על מצב המים
 
בו-זמנית או לאחר צעדים בוני אמון אלו, תערך הצהרה משותפת שהצדדים הסכימו להתחיל במשא ומתן לקראת השגת הסכם חלוקת מים חדש, אחד אשר יחליף את סעיף 40 בהסכמי אוסלו. המשא ומתן ינוהל בין משלחות ישראליות ופלסטיניות רשמיות, בתיווך ארה"ב והקהילה הבין-לאומית הרחבה יותר. מגשרים ממליצים על השלמת המשא ומתן תוך שישה חודשים.
 
3. עקרונות ומנגנון מוצעים עבור הסדר מים סופי
 
המנגנון המוצע כולל יצירה של:
 
א. ועדת מים דו-צדדית (BWC) שתחליף את ועדת המים המשותפת (JWC) כיום עם אחריות לגבי כל המים המשותפים (מקורות מים שאינם משותפים יישארו בטיפול לאומי).
 
ב. ה-BWC תקבל החלטות מפתח לגבי תעריפי הוצאת ואספקת המים המשותפים וסילוק מי שופכין. החלטותיה יתבססו על עצות מגוף משנה, משרד היועצים המדעיים (OSA), שיורכב מצוות מקצועי שימונה או ישלח על ידי שתי הממשלות. ה-BWC לא תוכל לבצע החלטות גיוס בעצמה; אלא, היא תוכל רק לקבל או לדחות המלצות מה-OSA, ללא הסמכות לשנות אותם. מטרת פורמט זה היא להימנע מלתת לצדדים את היכולת למנף סוגיות מים בסחר – מכר הבלתי נגמר שלהם בסוגיות רחבות יותר.
 
ג. תוקם מועצה לגישור מים (WMB). במידה שה-BWC לא תוכל לקבל החלטה של היועצים המדעיים, או במקרה שבו קבוצה או קהילה מתנגדת להחלטה, המועצה לגישור מים (WMB) תוכל לנקוט פעולה. ל-WMB יהיה מגוון רחב של כלים הזמינים לה כדי להנחות את תהליך חיפוש הפתרון החל מחקירות מדעיות וכלה בפורומים ציבוריים.
 
ד. ההמלצה היא שהן ה-BWC והן ה-WMB יורכבו ממספר שווה של נציגים ישראלים ופלסטינים בתוספת חבר אחד מחוץ לאזור, שלגביו מסכימים שני הצדדים. אם נדרשת הצבעה, הכללים מיועדים למנוע מכל צד מלשלוט באחר.
http://foeme.org/uploads/../uploads/13919560850~^$^~Water Cant Wait Ad top.JPG
http://foeme.org/uploads/../uploads/13679933901~^$^~INSS logo.gif