קהילות שכנות
להלן רשימת הקהיליות הלוקחות חלק בפרויקט

לחץ בקישור על המפה לצפייה בקהילות שכנות ועל הקישור למטה למידע נוסף על כל קהילה:
 
המועצה האזורית עמק הירדן (ישראל)
מועז בין ג'בל (ירדן)
אל חמה (ירדן)
------
העיר והמועצה האזורית בית-שאן (ישראל)
טבקת פאהל (ירדן)
שרהביל בין-הסנה (ירדן)
------

ברדאלה (הרשות הפלשתינית)
פסאל (הרשות הפלשתינית)
עוג'ה (הרשות הפלשתינית)
יריחו (הרשות הפלשתינית)
דיר אללה (ירדן)
דרום שונה (ירדן)

------
המועצה האזורית גלבוע (ישראל)
ג'למה, ריבונות ג'נין (הרשות הפלשתינית)
------

באקה אל שרקיה (ישראל)
באקה אל גרביה (הרשות הפלשתינית)
------

טול כרם (הרשות הפלשתינית)
המועצה האזורית עמק חפר (ישראל)
------
ואדי-פוכין (הרשות הפלשתינית)
צור הדסה (ישראל)
------
עבאסן (הרשות הפלשתינית)
אשל הנשיא (ישראל) שלב א'
המועצה האזורית אשכול (ישראל) שלב ב'
יאטה, ריבונות חברון (הרשות הפלשתינית)
------
גור אל ספאי (ירדן)
גור פיפה (ירדן)
המועצה האזורית תמר (ישראל)
------
מערב ירושלים (ישראל)
מזרח ירושלים (הרשות הפלשתינית)
אבו-דיס (הרשות הפלשתינית)
------
 
המועצה האזורית עמק הירדן (ישראל) / מועז בין-ג'אבל (ירדן) / אל חמה (ירדן)
 
מקור מים משותף: נהר הירדן / נהר ירמוך
 
המועצה האזורית עמק הירדן כוללת מספר ישובים כפריים משני צידי נהר הירדן, בין הקצה הדרומי של הכנרת לקיבוץ אשדות יעקב שמדרום. האזור שופע באתרים ארכיאולוגיים חשובים שמתעדים את ההיסטוריה האנושית העשירה של עמק הירדן. לאזור תפקיד חשוב בהיסטוריה היהודית של העת החדשה, בייסוד הקיבוץ הראשון בדגניה, ובהקמת תחנת הכוח ההדרואלקטריתרוטנברג. פרויקטים גדולים שהשפעתם הסביבתית לא נלקחה בחשבון באופן מלא, כוללים את סכר דגניה בבסיס הכנרת , וקו המוביל הארצי. תשתיות אלו הביאו לעצירת זרימת המים ממוצא הכנרת לנהר הירדן ובמקום הפנית מי מעינות מליחים לערוץ הנחל .

חברי הקהילה, אשר נפגשו במהלך השנים, זיהו את האתגרים הבאים, כראויים לתשומת לב מיידית:
1)הטיית מים מתוקים מערוץ הנחל ולקיחתם לשימושים אחרים
2) מי שפכים מטוהרים או מטוהרים חלקית מופנים לנהר הירדן
3) היעדר גישה לנהר הירדן
להכרת הפתרונות האפשריים שהוצעו , ראו דו"ח: מיפוי בעיות סביבתיות וזיהוי פתרונות משותפים, תחת "פרסומים".

בימים אלו מקדמת המועצה האזורית עמק הירדן את "פארק השלום נהר הירדן" כ"פרויקט מועדף", יחד עם הקהילה הירדנית השכנה, מועז בן ג'בל. קראו עוד בפרסום: פרויקטים חוצי גבולות מתועדפים- קהילות מים ושכנות טובה, עמוד 25

נכון לעכשיו, מתקן טיפול השפכים החדש (מט"ש) בסמוך לסכר אלומות נמצא בשלבי בניה. המט"ש צפוי להחנך בתחילת 2014 ויביא להסרה משמעותית של המזהמים הזורמים כיום בנחל, אשר מקורם בשפכי וקולחי טבריה וישובי מועצה איזורית עמק הירדן. בעתיד, מתוכנן באתר מתקן התפלה, אשר נועדלהתפיל את המים המליחים המוזרמים היום ממעינות בקרקעית הכנרת דרך המוביל המלוח אל נהר הירדן.

סרטון (בעברית) על החמרת מצב נהר הירדן בחלקו הדרומי, מתוך אירוע ה"קפיצה הגדולה" של ידידי כדור הארץ המזה''ת, בהשתתפות ראש העיר יוסי ורדי והמנהל הישראלי של ידידי כדור הארץ המזה''ת גדעון ברומברג.
"נהר הירדן
 
מועז בין ג'אבל הנו מקבץ של ערים וכפרים, המחבר בין מספר קהילות המונות 25,000 נפש. בלב עמק נהר הירדן, מועז בין ג'אבל נמצא 150-215 מטרים מתחת לפני הים. מרבית האתגרים עבור קהילות אלו נובעים מתכנון עירוני לקוי וממחסור במשאבים עירוניים.

בעקבות היעדר מערכת לאיסוף שופכים, מרבית מהתושבים משתמשים בבורות שפכים. כתוצאה מכך, מי שופכין מציפים לעתים את רחובות הכפר, ומתנקזים בזרימה תת-קרקעית אל אגן נחל אל-ערב וממנו לנהר הירדן.

חברי הקהילה, אשר נפגשו במהלך השנים, זיהו את האתגרים הבאים, לתשומת לב מיידית:
1) מחסור בפארקים ובאזורים פתוחים
2) מחסור במערכת ביוב או במתקן טיהור
3) מחסור בהזדמנויות למקורות הכנסה
4) חלוקה לאזורים (zoning) אינה קימת כמעט
5) צפיפות כלי רכב גבוהה
6) פרקטיקות חקלאיות מזיקות
להכרת הפתרונות האפשריים שהוצעו ראו דו"ח: מיפוי בעיות סביבתיות וזיהוי פתרונות משותפים תחת "פרסומים".

בימים אלו מקדמת מועצת מועז בין ג'אבל את "פארק השלום נהר הירדן" כ"פרויקט מועדף", יחד עם הקהילה הישראלית השכנה, המועצה האיזורית עמק הירדן. קראו עוד בפרסום פרויקטים חוצי גבולות מתועדפים- קהילות מים ושכנות טובה, עמוד 25.
 
אל חמה - עיריית חאלד בן אל-וואליד ממוקמות בצפון ירדן כ- 25 ק''מ מהעיר אירביד. שטח העירייה מכסה 33,947 מ''ר, והיא מאכלסת 21,232 תושבים. השטח משקיף על ים הכנרת / אגם טבריה ועל הרי גולן. סביבתו רוויה בעצי זית ויער, והוא נחשב לאזור תיירותי מבוקש המושך אליו תיירים בכל ימות השנה.

לאחרונה, זהתה קהילת אל חמה, את הצורך במערכת איסוף וטיפול בשפכים כ"פרויקט מועדף". קראו עוד בפרסום:  פרויקטים חוצי גבולות מתועדפים- קהילות מים ושכנות טובה, עמוד 40.

בחזרה למעלה
 
____________________________
 
המועצה האזורית עמק בית-שאן והעיר בית-שאן (ישראל) / טבקת פהאל (ירדן) / שרהביל בין חאסנה (ירדן) 
 
מקורות מים משותף: נהר הירדן ופלגיו; נחל זיגלב (ירדן) / נחל חרוד (ישראל)
 
בית-שאן שוכנת באזור בקעת הירדן בישראל, וממתגוררים בה כ- 16,000 תושבים. עמק בית-שאן תואר בגמרה במילים הללו: "אם ארץ הקודש היא גן-עדן, בית-שאן היא שער הכניסה שלה". העיר הייתה בירתה של ערי רומא דקאפוליס הגדולות ויופייה הטבעי ניכר גם היום. ב2010 נחנך מתקן טיהור השפכים (מט"ש) בית שאן המטהר את שפכי העיר בית שאן וישובה המועצה האיזורית עמק המעינות. הפעלת המט"ש שיפרה באופן ניכר את איכות המים הזורמים בנחל חרוד הסובל כיום מזיהום שעיקרו בפלט בריכות הדגים וקולחי ישובי מועצה איזורית גלבוע. 

חברי הקהילה, אשר נפגשו במהלך השנים, זיהו את האתגרים הבאים, כראויים לתשומת לב דחופה:
1) ניהול מי שופכים לא תקין
להכרת הפתרונות האפשריים שהוצעו ראו דו"ח: מיפוי בעיות סביבתיות וזיהוי פתרונות משותפים, תחת "פרסומים".

לאחרונה, זיהו פעילי בית שאן את נושא "שיקום נחל חרוד" כ"פרויקט מועדף"; קראו עוד בפרסום : פרויקטים חוצי גבולות מתועדפים- קהילות מים ושכנות טובה, ע"מ 27.

 
טבקת פחל הנו מקבץ בינוני של ערים וכפרים, המחבר בין מספר קהילות המונות 25,000 נפש בקירוב. האזור הוא מעוז האתר הארכיאולוגי החשוב פלה, אחד מערי הדקאפוליס בתקופה הרומאית. בנוסף, הגבול הצפוני עם ירדן ממוקם באזור זה. מאגרי המים העיקריים של טבקת פחל לחקלאות הם תעלת המלך עבדאללה, סכר זיגלב, וסכר ואדי אל ערב. המקור העיקרי לשתיית מים הנו באר ואדי אל-ערב , ממנו נשאבים המים ומוזרמים למאגר בצפון שונה.

הפעילים בטבקת פחל זיהו את האתגרים הבאים כדורשים תשומת לב מיידית:
1) היעדר פארקים ומקומות פתוחים
2) היעדר מערכת ביוב או מתקני טיהור
3) חלוקה לאזורים (zoning) אינה קימת כמעט
4) פרקטיקות חקלאיות מזיקות
5) צפיפות כלי רכב גבוהה
להכרת הפתרונות האפשריים שהוצעו ראו דו"ח: "מיפוי בעיות סביבתיות וזיהוי פתרונות משותפים" תחת "פרסומים".

לאחרונה זיהתה עירית טבקט פחל את נושא שיקום וואדי זיגלב כ"פרויקט מועדף". פרויקט נוסף בעל עדיפות גבוהה הינו הקמתה של מערכת איסוף וטיפול בשפכים בטבקט פחל.  על שני הפרויקטים קראו עוד בפרסום: פרויקטים חוצי גבולות מתועדפים- קהילות מים ושכנות טובה, בעמוד 27 ועמוד 40.
 
שרהביל בין האסנה מכסה שטח של 87 קמ''ר לערך, ובה מתגוררים 42,000 תושבים לערך. הישוב כולל שתי עיריות, "שרהביל בן- האסנה" ו"ואדי רייען". אזור "שרהביל בן-האסנה" שוכן דרומית-מערבית לשטח הריבוני של אירביד, שבגדה המזרחית של נהר הירדן. האזור נמצא 300 מ' מתחת לפני הים, וקרוי על שם המקדש ב "שרהביל בן-האסנה", ידידו של הנביא מוחמד. האזור כולל אתרים דתיים נוספים, וואדי קופרנג'ה, המזינה ישירות את נהר הירדן ומספקת מים למשקים סמוכים. הואדי נתון לבעיות סביבתיות וזקוק לשיקום ולהגנה.

נציגי העיריה ופעילי קהילת שרהביל בין האסנה, זיהו את הצורך במערכת איסוף וטיפול בשפכים כ"פרויקט מועדף". קראו עוד בפרסום: פרויקטים חוצי גבולות מתועדפים- קהילות מים ושכנות טובה, עמוד 40.
 
בחזרה למעלה

____________________________
  
 
ברדאלה (הרשות הפלשתינית - שלב א') / פסאל (הרשות הפלסתינית - שלב ב') / עוג'ה (הרשות הפלשתינית) / יריחו (הרשות הפלשתינית) / דיר אללה (ירדן)  / דרום שונה (ירדן)
 
מקור מים משותף: נהר הירדן
 
ברדאלה שוכנת באזור עמק הירדן ברשות הפלשתינית, ומתגוררים בה כ- 3000 תושבים.
לאזור אדמה פורייה, ופוטנציאל מי תהום משמעותי. ל"מקורות" (החברה הלאומית למים) קיימת תחנת שאיבה במרכז הכפר, המספקת מים לתושבי ברדאלה ולתושבי ההתנחלויות הישראליות באזור - נושא המעורר מתח ומחאה . מערכת המים של הכפר שודרגה לאחרונה להפחתת נזילות ושיפור השירות, אך היא עדיין אינה מספקת. לא קיימת מערכת לטיהור ביוב, והתושבים משתמשים בבורות ספיגה המביאים לזיהום מי התהום. תחום העיסוק העיקרי של הכפר בחקלאות.

פסאל הוא כפר פלסטיני בנפת יריחו. הכפר ממוקם כ -23 ק"מ צפון מזרח ליריחו על כביש 90, המחבר את בית שאן עם ים המלח, בעמק נהר הירדן, בגובה 250 מתחת לפני ים! האוכלוסייה בכפר מונה 1,132 איש בני ארבע משפחות נוודיםהמגיעים מאזורים שונים ומחפשים מרעה ומים. הכפר פסאל מוקף באדמות חקלאיות הכוללות שדות ירקות ומטעי בננה. חלקאות רבות כבר ננטשו בשל חוסר הקצאת מים.

הכפר פסאל סובל משתי בעיות מים חמורות;
1) העדר רשת טיפול בשפכים
2) רשת מים ציבורית

פעילי פסאל זיהו את הצורך באספקת מים וטיפול בשפכים כ"פרויקט מועדף. קראו עוד בפרסום: פרויקטים חוצי גבולות מתועדפים- קהילות מים ושכנות טובה, עמוד 31.
 
עוג'ה שוכנת 12 ק''מ מצפון לעיר יריחו, לאורך הכביש המרכזי של בקעת הירדן. ניתן לתארך את העיירה לתקופה הרומית, כשהייתה חלק מהעיר הרומית ארצ'ילס. שטחה של העיירה כ- 10 קמ''ר, עם אוכלוסייה המונה 4,500 נפש לערך. חקלאות הוא מקור ההכנסה העיקרי, אך קיימת גם פעילות מסחרית, אם כי בהיקף מצומצם.

מקור המים של הכפר מגיע משבעה מעיינות מקומיים. בעירה לא קימת רשת ביוב, אלא בורות שופכין. בנוסף על העדר תשתיות הביוב קימת בעיה בשל העדר אתר מוסדר שיכול לשמש תחנת מעבר לפסולת מוצקה. מעיין עוג'ה אשר נבע בעבר בספיקות גבוהות ביותר, יבש בשנים האחרונות ושוב אינו מספק את כמות המים המספקת לקיום החקלאות באיזור. הואיל וכך נאלצים חקלאים רבים ליבש את שדותיהם ולחפש מקורות פרנסה חלופיים. 

קהילת עוג'ה זיהתה את האתגרים הבאים כראויים לתשומת לב דחופה:
1) מחסור בהספקת מים במיוחד לקיום ענף החקלאות
2) העדר טיפול בשפכים
3) ניהול בלתי אפקטיבי של סילוק פסולת מוצקה
4) תחזוקה חקלאית ומשק חי
5) ואדי עוג'ה, זיהום אוויר
להכרת הפתרונות האפשריים שהוצעו ראו דו"ח: מיפוי בעיות סביבתיות וזיהוי פתרונות משותפים, תחת "פרסומים".

לאחרונה, זיהתה מועצת העירה עוג'ה את הצורך בפתרונות לבעית השפכים כ"פרויקט מועדף". קראו עוד בפרסום: פרויקטים חוצי גבולות מתועדפים- קהילות מים ושכנות טובה, עמוד 29.
 
לחץ על הקישור התחתון בערוץ 24, הטלוויזיה הצרפתית: "הקרב על המים בגדה המערבית" - הסיפור השני בתשדיר החדשות המתאר את מציאות המים הקשה בעוג'ה. גדעון ברומברג מתראיין ומתאר את המצב.
  
יריחו שוכנת בבקעת הירדן, כ-8 ק''מ מערבה מנהר הירדן, וכ- 10 ק''מ צפונית לים המלח. העיר שוכנת 250 מטרים מתחת לפני הים, והינה העיר הנמוכה ביותר בעולם! בת 10,000 שנה , יריחו היא גם אחת הערים העתיקות בעולם, . שטח העיר משתרע על פני 45 קמ''ר, עם אמדן אוכלוסייה של כ- 20,500 תושבים. באזור יריחו כמות משקעים ממוצעת היא 150 מ''מ בלבד, פחות מההרים בסביבה ומרצועת החוף.הואיל וכך השטח כולו תלוי לגמרי בבארות התת-קרקעיות ובמעיינות, הן לשתייה והן להשקיה. מעיין עין -אל סולטן הוא מקור המים העיקרי. הוא מפיק 680 מ''ק של מים לשעה ומליחותו 600 חלקיקים למיליון, ומספק תוצר קבוע במהלך השנה.

בנוסף לאתרים ההיסטוריים והתיירותיים, יריחו נחשבת לאזור חקלאי חשוב. העיר ידועה בשל הפירות, התאנים, הבננות, הפרחים, והפירות החורפיים שלה.

נציגי קהילת יריחו זיהו את האתגרים הבאים כראויים לתשומת לב דחופה:
1) העדר טיפול ראוי בשפכים
2) השלכה פיראטית של פסולת מוצקה
3) שימוש בלתי ראוי בחומרי הדברה
4) ואדי קלט , זיהום אוויר
5) אזור הטבילה של קסר אל יהוד, היעדר גישה לאתר תירותי חשוב
להכרת הפתרונות האפשריים שהוצעוראו דו"ח: מיפוי בעיות סביבתיות וזיהוי פתרונות משותפים, תחת "פרסומים".

לאחרונה, זיהתה עיריית יריחו את הצורך בהרחבת צינור אספקת המים ביריחו, ושיקום רשת המים בשכונת דיוק, כ"פרויקט מועדף". קראו עוד בפרסום: פרויקטים חוצי גבולות מתועדפים- קהילות מים ושכנות טובה, עמוד 33.

דיר אללה שוכנת בלב ליבה של בקעת הירדן הירדנית. האזור משתרע מנהר זרקע דרומה למשולש קופרנג'ה שבצפון, שאורכו מגיע לכ-115 ק''מ. אמדן האוכלוסייה עומד על 25,000 איש בקירוב, ומרבית מהתושבים עוסקים בחקלאות. האזור מזוהה עם חקלאות החממה שמייצר בעיקר מלפפונים, עגבניות, קישואים, ותותים.  מקורות המים העיקריים הם אגם המלך טלאל ומעיין ואדי רג'יב העונתי.

נציגי קהילת דייר-אללה זיהו את האתגרים הבאים כראויים לתשומת לב דחופה:
1) היעדר פארקים ומקומות פתוחים
2) העדר טיפול בשפכים
3) ניהול בלתי תקין של פסולת מוצקה
4) חלוקה לאזורים (zoning) בקנה מידה רחב אינה מתקיימת
5) תנועה צפופה בכבישים
להכרת הפתרונות האפשריים שהוצעו, ראו דו"ח: מיפוי בעיות סביבתיות וזיהוי פתרונות משותפים, תחת "פרסומים"

לאחרונה, הוגדר, ע"י נציגי הקהילה, הצורך במערכת איסוף וטיפול בשפכים כ"פרויקט מועדף". קראו עוד בפרסום פרויקטים חוצי גבולות מתועדפים- קהילות מים ושכנות טובה,עמוד 40.
 
דרום שונה - מחוז דרום שונה שוכן 30 ק''מ בקירוב מעמאן, וכולל את אזור רוודה, ג'ופעה, נהדע, קארמה, קפרין ושונה החדשה. הוא נמצא באזור ע'ור, הנחשב לאזור הנמוך ביותר על פני כדור הארץ! הקרבה לים המלח מושכת תיירים לאזור. המחוז ידוע גם בשל התוצר החקלאי שהוא מציע , בעיקר בננות ופרות ההדר. בקראמה ניתן למצוא את פסלו של החייל האלמוני.

לאחרונה, זיהו נציגי קהילת דרום שונה את הצורך במערכת איסוף וטיפול בשפכים כ"פרויקט מועדף". קראו עוד בפרסום: פרויקטים חוצי גבולות מתועדפים- קהילות מים ושכנות טובה, עמוד 40.

בחזרה למעלה
 
______________________
 
 
המועצה האזורית גלבוע (ישראל) / ג'למה, ריבונות ג'נין (פלשתין)
 
מקור מים משותף: נהר הקישון / מאהר אל מוקטעה ואקוויפר ההר
 
המועצה האזורית גלבוע ממוקמת בצפון הארץ, דרום-מזרח לעמק יזרעאל, למרגלות הר הגלבוע, וכללת 33 כפרים, מושבים, קיבוצים, כפרים ערביים וכפרים קהילתיים. שטחה מתפרס על פני 250,000 דונם, ואוכלוסיית המועצה מונה כ- 25,200 נפש. החקלאות היא מקור הפרנסה העיקרי עבור תושבי גלבוע והיא כוללת גידול כותנה, חיטה, גרעיני חמניות, פרחים, ברכות דגים, משקי חלב ומשקי תרנגולות.
הייצור התעשייתי כולל מפעלי שימורים, ייצור מתכות, נגרות, אלקטרוניקה, פלסטיקה, ודפוס.

לאחרונה, זיהו נציגי המועצה איזורית גלבוע את שיקום מעלה נחל קישון (אל מוקטעה) העובר בתחומם והקמת פארק חוצה גבולות לגדותיו כ"פרויקט מועדף", זאת בשיתוף עם הקהילות השכנות ג'נין וג'למה. קראו עוד בפרסום: פרויקטים חוצי גבולות מתועדפים- קהילות מים ושכנות טובה, עמוד 17.

ג'למה (מחוז ג'נין) ממוקמת בחלקה הצפוני של הגדה המערבית. בג'נין מתגוררים 256,000 תושבים בקירוב, המייצגים 10.9% מהאוכלוסייה הכללית של הגדה המערבית.  העיר ידועה בשל אדמתה הפורייה, החקלאות, ומקורות המים שלה. כיום, גדר ההפרדה שמצפון לג'נין מונעת מישראלים רבים (יהודים וערבים כאחד) מלבקר בעיר ובמחוז כבעבר, מה שמשפיע לרעה על כלכלתה.

ג'למה ממוקמת על הקו הירוק, מצפון למחוז ג'נין, וכוללת נקודת מעבר מרכזית לתוך שטח ישראל. בג'מלה מתגוררים כ-3,000 תושבים המקבלים את השירותים הציבוריים מהעיר ג'נין.

סוגיות מים וסביבה מרכזיות בג'למה כוללות:
1) חקלאים בכפר משתמשים בכמות גבוהה של חומרי הדברה ודשנים הגורמים לזיהום אוויר, אדמה ומקורות מים.
2) ביוב מגיע ממעבר מסוף ג'למה ויוצר ריחות רעים וסכנות בריאותיות.
3) לכפר אין תשתית ביוב למעט בורות שפכים.
4) מרבית מקווי המים הביתיים ממוקמים בסמוך לבורות השפכים ולכן קימת סכנה מתמדת לזיהום במים.

לאחרונה, זיהו נציגי ג'נין-ג'למה את שיקום מעלה נחל קישון (אל מוקטעה) העובר בתחומם והקמת פארק חוצה גבולות לגדותיו כ"פרויקט מועדף", זאת בשיתוף עם הקהילה השכנה, מ"א גלבוע. קראו עוד בפרסום: פרויקטים חוצי גבולות מתועדפים- קהילות מים ושכנות טובה, עמוד 17.
 
בחזרה למעלה
______________________
 
באקה אל שרקיה (הרשות הפלשתינית) / באקה אל גרביה (ישראל(
 
מקור מים משותף: ואדי אבו נאר / אקוויפר ההר
 
באקה אל שרקיה ממוקמת בגדה המערבית כ- 16 ק''מ בקירוב מצפון לעיר טול-כרם, עם אוכלוסייה של 4,200 איש בקירוב. בכפר יש ארבע בארות ארטזיות בבעלות פרטית למטרות השקיה ולצריכה ביתית. בעקבות הקמת גדר ההפרדה ובידוד הקהילה ממסחר עם קהילות שכנות, למעלה מ- 70% מהתושבים תלויים לחלוטין למחייתם מהכנסות מחקלאות.

הקהילות בבאקה אל שרקייה זיהתה את האתגרים הבאים כראויים לתשומת לב דחופה:
1) הספקת מים באיכות ירודה
2) העדר טיפול בשפעים
3)ניהול בלתי תקין של פסולת מוצקה
4) זיהום בואדי אבו נאר/נחל חדרה
5) מחסור בשטחים ירוקים פתוחים
להכרת הפתרונות האפשריים שהוצעו, ראו דו"ח: מיפוי בעיות סביבתיות וזיהוי פתרונות משותפים תחת "פרסומים"/

לאחרונה, זיהו נציגי באקה אל שרקיה שני "פרויקטים מועדפים", יחד עם הקהילה השכנה, באקה אל גרביה. האחד, השלמת רשת הביוב בבאקה שרקיה וחיבורה למתקן טיפול השפכים של באקה אל גרביה, בצד הישראלי והשני, שיקום מעלה ואדי אבו נאר/נחל חדרה והקמת פארק חוצה גבולות. קראו עוד בפרסום: פרויקטים חוצי גבולות מתועדפים- קהילות מים ושכנות טובה, עמודים 15 ו-16.
  
באקה אל גרביה שוכנת מערבית לבאקה אל-שרקייה בישראל, ובה 33,000 תושבים בקירוב. השימוש באדמה מתחלק בין חקלאות, (55%) דיור,(30%) דיור ציבורי ושימושים אחרים (15%). החל משנות החמישים, מספקת חברת "מקורות" מים לעיר. החל מ2010 הקימה העיריה מכון טיהור שפכים (מט"ש) המנוהל כיום ע"י תאגיד המים והביוב עירון. כיום, רק 20% מבתי העיר מחוברים למט"ש והתאגיד פועל במשותף עם העיריה להשלמת תשתיות מערכת הביוב.

קהילת באקה אל גרבייה ג'את, זיהתה את האתגרים הבאים כראויים לתשומת לב דחופה:
1) זיהום ואדי אבו נאר
2) השלכה לא חוקית של פסולת
3) היעדר תשתית ביוב וניקוז
4) אזור תעשייתי בלתי מוסדר
5) שטחים פתוחים מוזנחים
6) מוסך אבו-פול,מפגע בלב שכונת מע’ורים.
7) הכביש המתוכנן מס' 61
להכרת הפתרונות האפשריים שהוצעו, ראו דו"ח: מיפוי בעיות סביבתיות וזיהוי פתרונות משותפים תחת "פרסומים"

לאחרונה, זיהו נציגי באקה אל גרביה שני "פרויקטים מועדפים", יחד עם הקהילה השכנה, באקה אל שרקיה. האחד, השלמת רשת הביוב בבאקה שרקיה וחיבורה למתקן טיפול השפכים של באקה אל גרביה, בצד הישראלי, והשני, שיקום מעלה ואדי אבו נאר / נחל חדרה והקמת פארק חוצה גבולות. קראו עוד בפרסום: פרויקטים חוצי גבולות מתועדפים- קהילות מים ושכנות טובה, עמודים 15 ו-16.
 
בחזרה למעלה
 
______________________
 
 
טול כרם (הרשות הפלשתינית) / עמק חפר (ישראל)
 
מקור מים משותף: ואדי זומר (שכם) / נחל אלכסנדר / אקוויפר ההר
 
טול כרם היא עיר פלשתינית ראשית, המונה כ- 88,000 נפש. העיר ידועה בשל הקרקע הפורייה והייצור החקלאי שלה. מקור המים היחיד הוא מי תהום. ההספקה הביתית מגיעה מעשר בארות, ארבע מהן בבעלות העירייה, ושש בבעלות פרטית. מערכת המים מיושנת, ואבדן מים עשוי להגיע ל – 35%. מערכת הביוב מיושנת אף היא ומשרתת 56% מהאוכלוסייה בלבד . חלק זה של הביוב נאסף בברכות שיקוע ומועבר בצינור לטיפול במכון טיהור השפכים (מט"ש) יד חנה. שאר הבתים שאינם מחוברים לכל מערכת מפנים הביוב לבורות ספיגה מהם מחלחלים המזהמים אל מקורות מי תהום.

קהילת טול כרם זיהתה את האתגרים הבאים כראויים לתשומת לב דחופה:
1) מחסור בתשתיות ביוב
2) ניהול בלתי תקין של פסולת מוצקה
3) שימוש בלתי ראוי בחומרי הדברה
4) היעדר מוחלט של מודעות ציבורית בקהילות השכנות
להכרת הפתרונות האפשריים שהוצעו, ראו דו"ח: מיפוי בעיות סביבתיות וזיהוי פתרונות משותפים תחת "פרסומים"

לאחרונה, זיהו נציגי עיריית טולכרם שני "פרויקטים מועדפים" יחד עם הקהילה השכנה, מועצה איזורית עמק חפר. האחד, הצורך לטפל בזיהום אוויר ומים חוצה גבולות, אשר נגרם מאיזור התעשיה הישראלי מסילות-טול כרם, והשני, הצורך לטיפול במקור בשפכי בתי הבד לאורך נחל זומר / אלכסנדר. קראו עוד בפרסום: פרויקטים חוצי גבולות מתועדפים- קהילות מים ושכנות טובה, עמודים 11 ו13
 
מועצה איזורית עמק חפר מתפרסת על-פני 130,000 דונם, אשר מתוכם 80,000 שמשים לחקלאות. במועצה כ- 30,000 תושבים המתע’וררים ב -29 קיבוצים ומושבים. חקלאות ומפעלי ייצור קטנים הם התעשיות העיקריות. נחל אלכסנדר/שכם הזורם במרכז האזור,סובל מזיהום ממקורות ביתיים, חקלאיים ותעשייתיים. באתר האינטרנט של המועצה האיזורית עמק חפר, דף המוקדש לפעילות במסגרת פרויקט "מים ושכנות טובה". 

לחץ על מצגת לראות תהליך בניית אגן ירוק בבית הספר ב"בת חפר", בהשגחת ארנון גורן, ופרויקט הקמת מערכת לאיסוף מי גשמים בבית הספר היסודי המקומי.

תושבי המועצה האזורית עמק-חפר זיהו שלושה נושאים סביבתיים מרכזיים המשפיעים באופן ישיר ומסוכן על מאגרי מי תהום:
1) הזרמת שפכים בלתי מטוהרים בנחלים שכם ואלכסנדר.
2)השכלה בלתי ראויה של פסולת מוצקה
3) התפרצויות יתושים
להכרת הפתרונות האפשריים שהוצעו, ראו דו"ח: מיפוי בעיות סביבתיות וזיהוי פתרונות משותפים תחת "פרסומים".

לאחרונה, זיהו נציגי המועצה האיזורית עמק חפר שני "פרויקטים מועדפים" יחד עם הקהילה השכנה, עיריית טולכרם. האחד, הצורך לטפל בזיהום אוויר ומים חוצה גבולות, אשר נגרם מאיזור התעשיה הישראלי מסילות-טול כרם, והשני, הצורך לטיפול במקור בשפכי בתי הבד לאורך נחל זומר / אלכסנדר. קראו עוד בפרסום: פרויקטים חוצי גבולות מתועדפים- קהילות מים ושכנות טובה, עמודים 11 ו-13.

בחזרה למעלה
 
______________________
 
ואדי -פוכין (הרשות הפלשתינית) / צור הדסה (ישראל)
 
מקור מים משותף: אקוויפר ההר
 
ואדי -פוכין ממוקם בגדה המערבית ממערבה לבית לחם, ומונה -1,200 תושבים לערך, אשר רובם חקלאים המוכרים את תוצרתם באזור בית לחם. עמק פוכין הוא אחד מהנופים המרשימים ביותר של הרי יהודה. בכפר ואדי-פוכין השתמר מודל מרהיב לאורך חיים חקלאי בן אלפי שנים. מי המעינות אחד עשר המעינות הנובעים בעמק משמשים להשקיה, דרך קילומטרים של תעלות המנתבות את מי המעיינות לברכות מאגר ומשם לשטחים חקלאיים. נכון להיום, נתונה מסורת החיים החקלאית והנוף הטבעי בסכנה בשל פיתוח עירוני מסיבי המקיף את הכפר. מידע לגבי הסכנות למערכת החקלאית המסורתית ולאורכי החיים של הכפר ואדי פוכין ניתן למצוא במסמך רקע זה ובמצגת זו.

סרטוני וידאו קצרים שצולמו ביולי 2013 מתעדים את הזרימות של ביוב גולמי מההתנחלות ביתר-עלית ,הממוקמת על הרכס, מטה במורד אל השדות החקלאיים של הכפר, תוך הפיכת החלקאות במורד למזוהמות ובלתי ניתנות לגידול חקלאי . נציגי הקהילות יחד עם ארגון ידידי כדור הארץ המזה"ת מקימים מעקב ודיווח לרשויות הישראליות על התקריות החוזרות.
וידאו 1
וידאו 2
וידאו 3
 
כתבת הטלוויזיה הישראלית מדווחת על הסכנות האורבות לכפר החקלאי הייחודי ועל שיתוף הפעולה שנרקם בין תושבי קהילת ואדי פוכין ותושבי קהילת צור הדסה.
 
הסרטון "פלשתינים נגד גדר ההפרדה", בהפקת "אלג'זירה", מתאר את האתגרים הניצבים בפני ואדי-פוכין, ומדגיש את שיתוף הפעולה עם הקהילה הישראלית השכנה צור הדסה במסגרת פרויקט "ידידי כדור הארץ המזה''ת – מים ושכנות טובה". ניתן לצפות במצגת של תכנית האב האלטרנטיבית שפותחה עבור ואדי- פוכין, במסגרת הפרויקט.
 
פחמי מנסרה, תושב ואדי-פוכין, מדבר על הקהילה שלו ושיתוף הפעולה עם הקהילה השכנה,  צור הדסה בבלוג של "הותיקים", בעקבות הפגישה המשותפת ב- 28 באוגוסט, 2009.

דצמבר 2012: מאמציו של ארגון ידידי כדור הארץ המזה"ת להגן על נוף הטרסות הייחודי בבתיר, הובילו להגשת עתירה לבית המשפט העליון בישראל. להלן מסמכים הקשורים למהלך זה:
עתירה לבית המשפט העליון בישראל
חוות דעת מומחה - מייק טרנר
חוות דעת מומחה - החברה להגנת הטבע
חוות דעת מומחה - IUCN (איגוד עולמי לשימור, הוועדה הלאומית לישראל)
חוות דעת מומחה - רשות טבע וגנים

לאחרונה, זיהו נציגי ואדי פוכין והכפרים השכנים במערב בית לחם שני "פרויקטים מועדפים", יחד עם הקהילה השכינה צור הדסה והמועצה האזורית מטה יהודה . האחד, שימור נופי טרסות, והשני, קידום פתרונות לביוב סניטרי לחמשת הכפרים. קראו עוד בפרסום: קראו עוד בפרסום: פרויקטים חוצי גבולות מתועדפים- קהילות מים ושכנות טובה, עמודים 7 ו-9.
 
צור הדסה ממוקמת מערבה לירושלים, בהרי יהודה. הישוב מונה כ - 6000 תושבים. מי שתייה מוזרמים מבארות באקויפר ההר המערבי אל תוך מאגר מים אזורי. הביוב מוזרם באמצעות צינור מרכזי מערבה אל מכון טיהור השפכים "שורק". הקהילה משתייכת למעמד הביניים כאשר מרבית מהתושבים עובדים במגזר השירותים באזור ירושלים.

יחדיו, זיהו פעילי קהילות של צור הדסה וואדי-פוכין איומים סביבתיים הדורשים תשומת לב דחופה, והעלו פתרונות אפשריים ,ראה דו"ח: מיפוי בעיות סביבתיות וזיהוי פתרונות משותפים, תחת "פרסומים".

גגלי עגון, פעילת שלום וחברה לשעבר בצוות הקהילתי של צור הדסה, מסבירה בבלוג שלה כיצד היא התחילה לשווק ירקות אורגנים מהגדה המערבית לתוך שטחי ישראל ב"הותיקים - בלוג המזרח התיכון", לאחר הפגישה המשותפת ב- 28 באוגוסט 2009.

לאחרונה, זיהו נציגי קהילת צור הדסה שני "פרויקטים מועדפים", יחד עם נציגי הקהילות השכנות, הכפרים ממערב לבית לחם. האחד, שימור נופי הטרסות, והשני, קידום פתרונות לשפכים הביתיים. קראו עוד בפרסום: פרויקטים חוצי גבולות מתועדפים- קהילות מים ושכנות טובה, עמודים 7 ו-9.

בחזרה למעלה

______________________

עבאסן (הרשות הפלשתינית) / אשל הנשיא (ישראל) / המועצה האזורית אשכול (ישראל) / יאטה (ריבונות חברון) (הרשות הפלשתינית)

מקור מים משותף: נחל חברון / נחל באר-שבע / נחל הבשור / ואדי עזה

עבאסן (עבאסן אל כבירה) נמצאת מזרחה לחאן-יונס ברצועת עזה. אמדן האוכלוסייה עומד על כ- 21,000 נפש, בשיעור צמיחה של5.5- 6.0% הגבוהה משמעותית משיעור הריבוי הטבעי הממוצע ברצועת עזה, העומד על 3.97%. מים מסופקים לצורכי שימוש חקלאי באמצעות 17 בארות, בנוסף למים המיובאים מחברת AI-FOA .מי שופכין מוזרמים לבורות שופכים, המרוקנים ע''י מכליות בבעלות הממשל המקומי ובבעלות פרטית. הפסולת המוצקה נאספת ע''י "המועצה לפסולת מוצקה" בדיר אל בלה.

נציגי קהילת עבאסן אל-כבירה זיהו את האתגרים הבאים כדורשים תשומת לב דחופה:
1) מחסור במקורות מים
2) מחסור בתשתיות לאיסוף שפכים וטיהורם
3) ניהול בלתי תקין של פסולת מוצקה
4)פרקטיקות חקלאיות בלתי ראויות

"נאמני המים" של עבסן אל-כבירה יצרו סרטון מאויר בנושא חסכון במים לחץ כאן לצפייה באתר שלהם.

לאחרונה, זיהו נציגי עבאסן את הצורך בהקמת מערכת איסוף מי גשם כ"פרויקט מועדף". קראו עוד בפרסום: פרויקטים חוצי גבולות מתועדפים- קהילות מים ושכנות טובה, עמוד 23.


אשל הנשיא

הנו בית ספר וכפר נוער אזורי לתלמידים מהקהילה הכפרית של צפון הנגב בישראל. בית הספר שם דגש על הכשרת חניכיו בתחומי השירותים הציבוריים, ובהכשרה ופיתוח מקצועי. העבודה נחשבת למרכיב חינוכי מרכזי, וכל תלמיד עובד במשק בית הספר אחת לשבוע. כקהילת "מים ושכנות טובה", התמקדה עבודת החניכים- "נאמני המים" במצבו של נחל באר-שבע הזורם אל תוך ואדי עזה ומזוהם בעיקר מזוהם מפסולת מוצקה, מי שופכין עירוניים, ופסולת מחצבות. בית הספר אשל הנשיא השתתף בפרויקט "מים ושכנות טובה" בין השנים 2005 - 2007.

קהילת אשל הנשיא זיהתה את האזורים הבאים שדורשים התייחסות סביבתית דחופה:
1) התנהלות סביבתית טובה יותר
2) ניהול מי שופכין, תכנית למחזור מים

המועצה האזורית אשכול

משתרעת מצידה המערבי של העיר באר-שבע לרצועת עזה. זוהי אחת מהמועצות האזוריות הגדולות ביותר בישראל והיא כוללת 33 ישובים , מתוכם 14 קיבוצים ו- 17 מושבים ו טחי קרקע עצומים לחקלאות. האזור המקבל כמות קטנה של משקעים- 250 מ''מ בשנה, מתאפיין בטמפרטורות גבוהות ובאקלים ים-תיכוני אופייני. במהלך ההיסטוריה הקדומה, נודע לאזור תפקיד מרכזי , כחוליה חשובה בדרך המחברת בין מספוטמיה (כיום עיראק) ומצרים.

נחל הבשור הזורם במרכז האזור סובל מזיהומים ממקורות ביתיים, חקלאיים ופעולות תעשייתיות אינטנסיביות מאזור רמת חובב. כתוצאה מהזהומים ומתפיסת מים מאסיבית ניזוקה מאודהמערכת האקולוגית של האיזור על מגוון בעלי חיים והצמחים המיחדים אותה.

אתם מוזמנים לצפותבסרטון יו-טיוב המתאר את מצב נחל בשור.

לאחרונה, זיהו נציגי המועצה האיזורית אשכול יחד עם הקהילה השכנה, יאטה , את הצורך בסילוק שפכים תעשייתיים שמקורם בעיר חברון, כ"פרויקט מועדף",. קראו עוד בפרסום: פרויקטים חוצי גבולות מתועדפים- קהילות מים ושכנות טובה, עמוד 19.


יאטה (מחוז חברון) נמצא 12 ק''מ דרומית לחברון ומונה 84,000 תושבים לערך, שמתוכם 23,000 הם תלמידי תיכון. התושבים עוסקים בבנייה או בחקלאות. שטחה של יאטה מכסה 24,000 דונם, והיא אחת מהעיריות הגדולות ביותר בגדה המערבית, למרות שתחומה המנדטורי כלל שטח גדול הרבה יותר, אשר התפרס לכל אורך ים המלח. יאטה מוקפת בחמישה ישובים יהודים, המונים יחד כ- 3,000 נפש.

האתגרים העומדים בפני קהילה זו:
1) זיהום חמור הזורם בנחל חברון, הזורם בצדה הצפוני-מערבי של העירייה לאורך תשעה קילומטר בקירוב. מקור הזיהום בשפכים ביתיים של העיר חברון וההתנחלות קריית ארבע, מביוב תעשיתי קשה, ומבורות ספיגה מקומיים. כל אלו יוצרים מפגעים תברואתיים, בעיות עם יתושים וזיהום שטחי אדמה ומי תהום. הבאר המרכזי של העיר נמצאת במרחק של 150 מ' בלבד מגדת הנחל.
2) תברואה: ביטה עצמה כ-ם 6000 בורות שפכים והעדר כל מערכת מערכת ביוב.
3) יאטה סובלת ממחסור מים קשה, עם אספקה קהילתית יומית של 5000 מ''ק לשימוש ביתי בלבד. גם מקורות הפרנסה מחקלאות מדלדלים מאוד, בהיעדר מים להשקיה. הבאר המרכזית ורכישת מי "מקורות", מחברת המים של ישראל, אינם מספקים את צרכי האוכלוסיה.. לפיכך ברבים מהבתים נעשה שימוש בבארות ביתיות קטנות יותר, אלא שבהעדר מערכת ביוב מרביתן כבר מזוהמות. חלוקת המים מתבצעת על בסיס רוטציה. בהיעדר אספקת מים מספקת, התושבים נאלצים לרכוש מים ממכליות בעלויות גבוהות במיוחד.
4) פסולת מוצקה: אתר הפסולת של יאטה משמש את האיזור כולו ומקבל כ- 245 טון של פסולת ביום. עם זאת האתר אינו עומד בתקנים הנדרשים ומהוה מקור נוסף לזיהום אדמה ואויר . שרפת פסולת מוצקה מתבצע באופן תדיר בעוד ותשטיפי הפסולת מחלחלים לאדמה ומהווים איום ממשי למי התהום. הבנק העולמי מתכנן לבנות אתר פסולת גדול לחברון ולבית לחם.

לאחרונה, זיהו נציגי יאטה את הצורך בסילוק שפכים תעשייתיים מנחל חברון כ"פרויקט מועדף", יחד עם הקהילה השכנה, המועצה האיזורית אשכול, וכן הצביעו על הצורך במערכת איסוף שפכים בעירה עצמה ובהקמת מרכז אקולוגי קהילתי. קראו עוד בפרסום: פרויקטים חוצי גבולות מתועדפים- קהילות מים ושכנות טובה, עמודים 19 ו-22.

בחזרה למעלה
_____________________

עיריית דרום ע'ור (ירדן) / ע'ור פיפה (ירדן) / המועצה האזורית תמר (ישראל)

מקור מים משותף: ים המלח / מעיינות דרום ים המלח

ע'ור אל ספי  שוכנת בבקעת הירדן הירדנית.האזור משתרע מגשר מוג'יב דרומית לאזור אל ג'ייבה, שאורכו כ- 115 ק''מ. אמדן האוכלוסייה עומד על 40,000 איש בקירוב, ומרבית מהתושבים עוסקים בחקלאות. האזור ידוע בשל תוצרי החקלאות שלו ובמיוחד גידולי עגבניות. מקורות המים העיקריים מגיעים מסכר אל-מוג'יב וממעיינות מקומיים הכוללים את מעיין אלקרק, מעיין אל-הסה, מעיין ואדי באני חמאד, מעיין אל-נומיירה, מעיין פייפה ומעיין אל-נקה.

הקהילות בדרום ע’ור זיהו את האתגרים הסביבתיים הבאים כדורשים תשומת לב דחופה:
1) נסיגת ים המלח האחראית למגוון נזקים קשים בינהם פעירת בולענים והדלדלות מי תהום
2) העדר גנים ציבוריים או פארקים
3) העדר תשתיות שפכים ראויות
4) מפגע זבובי הבית
להכרת הפתרונות האפשריים שהוצעו, ראו דו"ח: מיפוי בעיות סביבתיות וזיהוי פתרונות משותפים תחת "פרסומים"

לאחרונה, זיהו נציגי ע’ור אל סאפי שני "פרויקטים מועדפים", יחד עם הקהילה הישראלית השכנה, המועצה האיזורית תמר. האחד, הצורך לחיב את תעשיית המינראלים של ים המלח בתשלום בעד השימוש האינטנסיבי במי ים המלח, ובקידום טכנולוגיות אלטרנטיביות לכריית מינרלים, והשני, שיתוף פעולה חקלאי וסביבתית בין וחקלאים ירדניים ישראליים במסגרת פרויקט "משק מודל". קראו עוד בפרסום: פרויקטים חוצי גבולות מתועדפים- קהילות מים ושכנות טובה, עמודים 35 ו-37.

ע'ור פיפה שוכנת באזור הדרומי של עגוואר, 10 ק''מ דרומית לאזור ע’ור אל ספי. הכפר נמצא כ- 400 מטרים מתחת לפני הים, ואוכלוסיתו מונה כ- 2,700 תושבים. 80% מהתושבים תלויים בחקלאות למחייתם והאיזור נחשב לאחד העניים ביותר בירדן.

האיזור כולל מספר אתרים בעלי פוטנציאל תירותי כגון מטחנות הסוכר העתיקות וואדי פיפה. אזור טבעי רחב בשטח של 60,000 דונם השתמר היטב וכולל זני עצים נדירים כגון טורפה, עראק, זקום, קאפט, ומיני צמחי מרפה.

המועצה האזורית תמר שוכנת לאורך ים המלח, כשבגבולה הצפוני הקו הירוק (גבול 67') ובגבולה המזרחי ים המלח וברכות האידוי של מפעלי ים המלח. גבולה הדרומי עם איזור הערבה הצפוני וגבולה המערבי עם העיר ערד. תמר הינה אחת המועצות האיזוריות הגדולות בישראל( 1,650,000 דונם) , עם מספר התושבים המועט ביותר (1,300 תושבים). יחד עם זאת האיזור קולט כ- 1,400,000 תיירים מידי שנה.

חלקים נרחבים מאיזור המועצה מוכרזים כשמורת-טבע של הרי יהודה ומהווים שטח לחיות בר ולצמחייה טבעית. באיזור גם אתרים היסטוריים חשובים, כגון מצדה.

קיבוץ עין גדי, בצפון המועצה, הינו הישוב הקהילתי הגדול והוותיק ביותר בתחומה. אזור זה סובל מאוד מנסיגת ים המלח וכתוצאה מהרס תשתיות, ופעירת בולענים המגבילים מאוד פעילות אנושית באיזור. קיבוץ עין גדי מקבל את אספקת המים שלו מארבעה מעיינות, וסובל ממחסור במים. נאות הככר ועין תמר מקבלים את אספקת המים שלהם ממי תהום גבוהים באזור.

נציגי הקהילה זיהו את האתגרים הסביבתיים הבאים כראויים לתשומת לב דחופה:
1) אחוזי מליחות גבוהים במי התהום והגבלה על אספקת המים
2) פרקטיקות חקלאיות בלתי ראויות משני עברי הגבול (ישראל וירדן), גורמות להתפרצות זבובי הבית בעונת הקיץ.
3) פסולת פלסטית חקלאית מהווה אף היא מפגע סביבתי משמעותי
4) אדמת חקלאות טובה אינה זמינה בשל המצאות מוקשים
5) הסמיכות של תעשיית ים המלח וארובותיה לישובי נאות הככר ועין תמר מהוים סיכון לבריאות התושבים כתוצאה מזיהום האויר.

לאחרונה, זיהו נציגי המועצה האיזורית תמר יחד עם הקהילה השכנה, ע’ור אל סאפי, שני "פרויקטים מועדפים". האחד, הצורך לחיב את תעשיית המינראלים של ים המלח בתשלום בעד השימוש האינטנסיבי במי ים המלח, ובקידום טכנולוגיות אלטרנטיביות לכריית מינרלים, והשני, שיתוף פעולה חקלאי וסביבתית בין וחקלאים ירדניים ישראליים במסגרת פרויקט "משק מודל". קראו עוד בפרסום: פרויקטים חוצי גבולות מתועדפים- קהילות מים ושכנות טובה, עמודים 35 ו-37.

בחזרה למעלה
_____________________

מערב ירושלים (שראל) / מזרח ירושלים (הרשות הפלשתינית) / אבו דיס (הרשות הפלשתינית)

מקור מים משותף:נחל קידרון

מערב ירושלים - בסיס הפעילות של פרויקט ""מים ושכנות טובה" במערב ירושלים נמצא בבית ספר הניסויי, שממוקם בצידו הצפוני-מערבי של נקודת ההפרדה של עמק קדרון, ליד מאגר המים הקדום של ממילה.

מזרח ירושלים - צור באהר הנו כפר ערבי המונה 15,000 תושבים, בפרווריה הדרומיים של ירושלים, דרום-מזרחית ל"תלפיות", צפונית לשכונת "הר חומה" ודרומית לקיבוץ רמת-רחל.

אבו דיס הנה עיירה פלשתינית במזרח ירושלים עם 25,000 תושבים ומקום משכנה של "אוניברסיטת אל קודס", החולקת את נקודת ההפרדה של עמק קדרון עם הקהילה השיתופית של "מים ושכנות טובה".

בחזרה למעלה

http://foeme.org/uploads/../uploads/projects_pic72.jpg
http://foeme.org/uploads/../uploads/projects_pic72_1.jpg